מקובל מפי זקני החסידים שכאשר הרבי אומר מאמר הוא נימצא במצב ש : "שכינה מדברת מגרונו". לפני המאמר יש ניגון הכנה לקראת המאמר, קהל החסידים קם על רגליו, והרבי כורך מטפחת על ידו ובעיניים עצומות כשהוא יושב במקומו הוא אומר את המאמר מתוך דבקות, בחיות ומנגינה מיוחדת.
המאמר מתבסס בד"כ על פסוק או מאמר חז"ל, ההולך ומתבאר בעמקות מופלאה לאור פנמיות התורה. כך שופך הרבי על ידי המאמר אור חדש על רעיון אלוקי שהיה גנוז עד לרגע אמירת המאמר.
ישנם מאמרים ארוכים שנאמרו כסדרת המשכים בכמה פעמים, ישנם כאלה שהרבי היה אומר אותם בזמנים מסוימים, כמו בחגים, ימי זיכרון וכך בכול שנה היה הרבי מאיר היבט נוסף של הרעיון אותו התחיל לפתח ולגלות מהמאמר הראשון.