בכדי שנוכל לפעול תיקון בעולם שסביבנו נחוץ שנקבל קודם כל את עצמינו עם כל החולשות והחסרונות שלנו , זאת ע"מ שנוכל לפעול שינוי ותיקון פנימי בנפשנו. רק לאחר שנתקן את עצמינו נוכל לפעול מהמקום הנכון וכך להשפיע באופן מתוקן על העולם שסביבנו ביאור בנחיצות ההבדלה ע"מ שנוכל לפעול את ההמתקה שע"פ שיטתו של הבעש"ט.

 

בכדי שנוכל לפעול תיקון בעולם שסביבנו נחוץ שנקבל קודם כל את עצמינו עם כל החולשות והחסרונות שלנו , זאת ע"מ שנוכל לפעול שינוי ותיקון פנימי בנפשנו. רק לאחר שנתקן את עצמינו נוכל לפעול מהמקום הנכון וכך להשפיע באופן מתוקן על העולם שסביבנו ביאור בנחיצות ההבדלה ע"מ שנוכל לפעול את ההמתקה שע"פ שיטתו של הבעש"ט.

 

בכדי שנוכל לפעול תיקון בעולם שסביבנו נחוץ שנקבל קודם כל את עצמינו עם כל החולשות והחסרונות שלנו , זאת ע"מ שנוכל לפעול שינוי ותיקון פנימי בנפשנו. רק לאחר שנתקן את עצמינו נוכל לפעול מהמקום הנכון וכך להשפיע באופן מתוקן על העולם שסביבנו ביאור בנחיצות ההבדלה ע"מ שנוכל לפעול את ההמתקה שע"פ שיטתו של הבעש"ט.

 

חכמה, בינה ודעת, משמעותן * בנפש האדם. מעלת הדעת על החכמה והבינה. * "אין עשיר אלא בדעת". · "אין הקפדן מלמד" אפילו את עצמו. "קבלה עצמית" כתנאי להגיע אל ה-דעת. · "איזהו עשיר? השמח בחלקו". לקבל את עצמינו באהבה כי בתוך הגולה נמצא את הגאולה. · ההליכה בנפש, עניינה של "הזזה עצמית". "לך לך מארצך מולדתך ובית אביך", תיקון ה"ישות" התנתקות מה"יש המדומה" והתקשרות עם ה"יש האמתי". (מאמר היחלצו תרצ"ד). לצאת ממקום הנחיתי ולהיפגש עם המימד העצמי האלוקי. * בשבילי נברא העולם (ההעלם). * להיות "פנימי" ו"לעשות כאן ארץ ישראל" ככובש אמיתי במחשבה דיבור ומעשה. ההכרה שהתכלית נמצאת כאן ועכשיו איזו שלווה של גאולה? * אין נחיתות ואף לא גאווה. השפע המופלא שבחלקנו לא יאפשר סוג כזה של חוויה. המנוחה אליה מגיעים כשהמטרה ברורה: "אנחנו ממשים את תכלית הבריאה". הכול כבר נמצא בחלקנו וממילא אין קנאה וקשה לזכור מה זאת שנאה.

 

המעבר מהנפש הטבעית והשכלית אל הנפש האלוקית. ההשתחררות מה"ישות". יותר אנחנו לא משווים את עצמינו ביחס לאחרים, הכול נמצא אצלנו ואם ישנה קנאה היא קנאת סופרים. המעבר מה"יש המדומה" ל"יש האמתי". העולם נברא ככלי לאפשר גילוי אלוקי. נגלה איך היש מתהווה מהאין, זאת כשנאפשר לו להתגלות דרך העשייה שלנו. "וברכך ה' אלוקך",,,,. · להחדיר את העצם בגילויים, או להבין את האמונה, (מתוך המאמר "קץ שם לחושך" מוגה ה'). "בראשית ברא", בשביל ישראל והתורה. "כל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו". "נתאווה לעשות לו יתברך דירה בתחתונים", אנחנו ופעולותינו מהווים את הדירה. מחשבה טובה מונעת "יניקת החיצוניים" ומגלה את הטוב שבתוכו אנו כבר חיים. "תחשוב טוב יהיה טוב", רק להתחבר ואנחנו גאולים. "מלכתחילה אריבער", כך מנהיגים את העולם, העולם רוצה כבר לשרת אותנו כאשר אנחנו מממשים את שליחותנו.

 

כמו תינוק שנולד לתודעה חדשה וזקוק להדרכה על מנת לגלות את האיכויות הקיימות בו. מוחין בטהרה והקשר אל תיקון האהבה והיראה . פתאום נגלה אהבה חדשה.חווית עולם האצילות, עולמו של אדם הראשון. הגירוש התודעתי מגן העדן = תחושת היש. היחלשות כוח ההעלם שבעולם עקב סיום "עבודת הבירורים", נגמר "שיעבוד מלכויות". עבודת הניסיונות, משמעותה, כיום היא העבודה היחידה בדרך אל החוויה של אדם הראשון טרם החטא. כאשר ה-"א" עדיין הייתה מאוחדת עם הגולה, (כלומר: עדיין במצב של גאולה) טרם המצב של "שפחה כי תירש את גברתה".

 

הכאב ככתובת על הקיר המצביע על סטייה מהמטרה ומורה לנו היכן לתקן בדרך אל האהבה. המבול והבלבול, הטבילה והביטול. להעביר לאלוקים את השליטה והניהול. "מגלגלים זכות ע"י זכאי וחוב ע"י חייב". "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו". מי הוא ה"אדם"? מה הם הנגעים? הסבר לקשיים אותם אנו פוגשים, ואיך איתם מתמודדים? לאור ההכרה שנגמרה עבודת הבירורים, כיצד אנחנו מחיים את הקשיים. שוב נפגשים עם עבודת הניסיונות. הדינאמיקה של הפיכת הנגע לענג. ראיית הניסיון לאור פרק י"א באגרת הקודש.

 

חשיבות "הדעת" בעבודת ה', ההתקשרות החוויתית עם הדברים אותם אנו מבנים, רק בדרך זו אפשר לפעול שינוי אמתי עם עצמינו.

 

האם אנו יודעים לאהוב? האם קיים מישהוא שאוהב אותנו? מה נוכל להסיק מכך? איך ההתמודדות עם ההבנות המתבקשות מובילה אותנו לעבודה של פקיחת העיניים בדרך לצאת מהגלות הפנמית שלנו?

 

משיח בא בהיסח הדעת. - הדעת הגלותית קושרת אותנו אל הכסף והאהבה, באופן גלותי שכמובן לא יאפשר לנו לימצוא שם מרגוע וסיפוק נפשי. דרך חדשה המתאימה לתקופה של עידן הגאולה, באמצעותה נלמד להסתכל מתוך זווית חדשה על הכסף והאהבה. - והשפע המופלא שמחכה לנו כאשר נצליח לממש את העבודה.