|
השידוך הראשון המפורט בתורה מופיע בפרשתנו - נישואי יצחק ורבקה. אליעזר, עבד אברהם, נשלח לארם-נהריים ומוצא שם את רבקה. כשהוא מספר לבתואל וללבן על שליחותו, הוא אומר: "ואבוא היום", ומפרש רש"י : "היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הדרך".
ידוע, שהקב"ה אינו עושה שום נס לבטלה.
|
|
|
שלוש מצוות חשובות ביותר נמסרו לאשה היהודית: א) כשרות האכילה והשתייה בבית ב) טהרת המשפחה. ג) הדלקת נרות שבת קודש. ובלשון חכמינו חלה, נדה, הדלקת הנר. (ראשי תיבות הח"ן חנ"ה).
בפרשת השבוע מסופר על הצטיינותן של אמהות העם היהודי בשלוש מצוות אלו: "ויקח יצחק את רבקה ויביאה האוהלה שרה אמו". ומפרשים חכמינו שיצחק ראה באשתו את צדקתה של שרה אמו.
|
|
|
פרשתנו כולה, עוסקת במאורעות שאירעו לאחר פטירת שרה אמנו: קניית מערת-המכפלה כדי לקברה; נישואי יצחק לרבקה, שבה הוא מתנחם על פטירת אמו; ולבסוף מסופר על נישואי אברהם וקטורה (היא הגר) ועל תולדות ישמעאל.
אולם שמה של הפרשה הוא דווקא "חיי שרה" - בדיוק ההפך מהמסופר בה. לפי הידוע, ששמה של פרשה בתורה מדוייק בתכלית,
|
|
|
אברהם אבינו הצטיין מאוד במידת החסד. מידה זו לא נשארה שלו בלבד, אלא הונחלה על-ידו לזרעו אחריו, כפי שנאמר בפרשתנו: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". אברהם הוריש אפוא את תכונת החסד שלו לכל צאצאיו.
גמילות-חסדים היא אחד משלושת הסימנים של עם-ישראל.
|
|
|
אחת מפעולותיו העיקריות של אברהם-אבינו היתה הפצת האמונה באל אחד שברא, יצר ומנהיג את העולם. התורה מספרת בפרשתנו: "ויטע אשל בבאר-שבע ויקרא שם בשם ה' הא-ל עולם". הוא הקים במדבר אכסניה לעוברים ושבים, ולאחר שהיו אוכלים ושותים היה מספר להם על הבורא ומבקשם להודות ולברך למי שאמר והיה העולם.
אך היו אנשים שסירבו להודות ולברך לקב"ה.
|
|
|
אברהם אבינו זכה להתגלויות של הקב"ה אליו גם לפני שנימול, אולם ההתגלות שבה נפתחת פרשתנו - "וירא אליו ה'" - היה בה יתרון גדול על ההתגלויות שקדמו לה.
אחד החידושים של התגלות זו מרומז במילים "והוא יושב פתח האוהל". בפרשה הקודמת נאמר: "ויפול אברהם על פניו", ומפרש רש"י: "ממורא פני השכינה, שעד שלא מל, לא היה בו כוח לעמוד" אולם לאחר שנימול היה בכוחו לקבל את התגלות השכינה גם כשהוא יושב, כפי שנאמר במדרש, שהקב"ה אמר: "עכשיו שנימול, הוא יושב ואני עומד".
|
|
|
פרשת "וירא" נפתחת בסיפור התורה על התגלותו של הקב"ה לאברהם אבינו בעת שישב בפתח אהלו, ועל שלושת האורחים שבאו אליו. רש"י, על-פי מדרשי חז"ל, מסביר, שהיה זה ביום השלישי למילתו של אברהם, ו"הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, שלא להטריחו באורחים". אולם אברהם הצטער מאוד על כך שאין לו אורחים, והקב"ה שלח לו שלושה מלאכים בדמות שלושה אנשים.
מספרת התורה, שכאשר ראה אברהם את שלושת האנשים,
|
|
|
לאחר ניצחונו הגדול של אברהם אבינו על ארבעת המלכים, אמר לו הקב"ה: "אל תירא אברם...
שכרך הרבה מאוד". מפרש רש"י שאברהם נתיירא שמא קיבל כבר שכר על כל צדקותיו. על כך הרגיעו הקב"ה: "מה שאתה דואג על קיבול שכרך - שכרך הרבה מאוד".
ברור בתכלית שאברהם עבד את קונו עבודה לשמה, "עבודה מאהבה". הרמב"ם מגדיר מושג זה - "עוסק בתורה ובמצוות...
|
|
כשבישר הקב"ה לאברהם אבינו שיוולד לו בן - יצחק הגיב אברהם: לו ישמעאל יחיה לפניך". די לי אמר אברהם שישמעאל יילך "לפניך", בדרכיך. אך הקב"ה אמר: לא! "ביצחק (דווקא) ייקרא לך זרע". אמנם "לישמעאל שמעתיך", גם ממנו תרווה נחת, אך את הנחת האמיתית תקבל מיצחק.
המדרש מתאר את הגר
|
|
בפרשתנו מסופר על שלושה מזבחות שבנה אברהם אבינו. על המזבח הראשון מפרש רש"י, שהוא נבנה "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ-ישראל". על בניית המזבח השני מסביר רש"י: "נתנבא שעתידין בניו להיכשל שם על עוון עכן, והתפלל שם עליהם". אולם לגבי המזבח השלישי אין רש"י מביא טעם והסבר.
שלושת המזבחות מייצגים שלושה סוגים בכללות עבודת-ה'.
|
|