אתר בשמחה | הרב מרדכי רוטנשטיין מודעות גאולה זוגיות התמודדות

לחיות עם הזמן - פרשת השבוע החסידית



 admor_hazaken.jpg
בספרו "היום יום" , כותב הרבי מליובביץ' :
משיחת אדמו"ר הרש"ב שנת תרנ"א :


בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבינו הזקן לומר ברבים כי :
"יש לחיות עם הזמן" . על ידי אחיו המהרי"ל (יהודה לייב) גילו זקני החסידים שכוונת הרבי היא : שיש "לחיות" עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא "לחיות" עמה.
להלן מהלך של תקציר מתוך שיחותיו של הרבי הממש רעיון זה , כפי שנלקט ועובד על פי סדר פרשיות השנה  של מהלך השנה.
(תודתנו ל : "מדע" ממונטראל שבקנדה , המפיקים את המדור )
 

 

לחיות עם הזמן

אבות - כיצד להתייחס לשכן רע וכיצד לרשע?

השבת מתחילים ללמוד מסכת אבות מחדש, לפי המנהג ללמוד אותו בכל שבתות הקיץ. ולאור הוראת הרבי ללמוד לפחות משנה אחת עם פירושים אנו נבאר כאן את אחד המשניות. בפרק הראשון במשנה ז' נאמר: נתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתייאש מן הפורענות. השאלות במשנתנו: א) ב"שכן רע" אומר התנא "הרחק", וב"רשע" - רק "ואל תתחבר". ב) הקשר בין "ואל תתייאש מן הפורענות" לשני המאמרים הראשונים שבמשנתנו.

מטות - בין שבט למטה

שבטי ישראל מכונים בתורה בשני שמות: שבטים ומטות (כמו בפרשתנו, הנפתחת במילים: "וידבר משה אל ראשי המטות")."שבט" ו"מטה", במשמעותם הפשוטה, הם ענפי אילן, אלא ש"שבט" הוא ענף רך, המחובר עדיין לאילן, ואילו "מטה" הוא מקל חזק וקשה, העשוי מענף שכבר נכרת. השמות הללו מבטאים שני מצבים בעם-ישראל: ה"אילן" שממנו נלקחו נשמות ישראל, הוא מקורן האלוקי - הקב"ה. כאשר הקשר בין הנשמות לקב"ה הוא גלוי ומודע - הן נקראות "שבטים",

מטות - כיצד ואיך נכון להתמסר ללימוד התורה.

בפרשתנו מסופר, כי לאחר שכבשו בני-ישראל את עבר הירדן המזרחי, המבורך בשדות מרעה, פנו בניגד וראובן אל משה ובקשו: "יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה, אל תעבירנו אתהירדן". כששמע משה את דבריהם, ייסר אותם קשות: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!". בהמשך הוא משווה אותם למרגלים וגוער בהם בחריפות:"והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים וגו"'. רק לאחר שבני גד וראובן הצהירו כי ייחלצו לכיבוש הארץ לפני כל בני-ישראל, הסכים משה לבקשתם. מה טמון מאחורי כל העניין הזה? בתחילה גוער בהם משה בחריפות רבה ביותר,

שבעה עשר בתמוז - הטוב שהוצפן בחורבן

על התעניות שנקבעו לזכר החורבן והגלות נאמר, שהן עתידות להיות חגים ומועדים: "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". כך אומר זאת כהלכה פסוקה גם הרמב"ם: "כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח; ולא עוד, אלא שהם עתידים להיות יום-טוב וימי ששון ושמחה". דבר זה מעורר תמיהה: אפשר להבין, שעם בוא המשיח וביטול הגלות לא יהיה עוד צורך להזכיר את החורבן,

שלושת השבועות - מעלתו של יהודי

בימי בין-המצרים נהוג-לאור הוראתו של הרבי-ללמוד הלכות בענייני בית המקדש. וזאת לפי דברי המדרש "אמר הקב"ה" ליחזקאל הנביא, לך אמור להם (לישראל) ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה " מעלה אני עליהם כאילו הם עסוקים בבנין הבית". ובהקשר לכך נעמוד כאן על ענין הקשור לבית המקדש. נאמר בנביא "ויחל שלמה לבנות את בית השם בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדוד אביו אשר הכין במקום דוד בגורן ארנן היבוסי". בית המקדש נבנה בשטח שהיה שייך מקודם לארנן (נקרא לפעמים "ארונה") היבוסי, שהיה משרי העם היבוסי.

פנחס - בין נס לפלא.

כאשר הלך פנחס לקנא את קנאת ה' ולהכות את זמרי בן סלוא, אשר חילל את שם ה' עם האשה המדיינית לעיני כל ישראל, נעשו לו נסים רבים. הגמרא מדברת על "שישה נסים נעשו לו", ובמקורות אחרים של חז"ל מדובר אפילו על שנים-עשר נסים. לכן הגמרא אומרת: "הרואה פינחס בחלום - פלא נעשה לו". ומבאר רש"י: "פלא נעשה לו, כמו שנעשה לפינחס". אולם עלינו להבין את דיוק לשון חז"ל לומר "פלא נעשה לו", ולא "נס נעשה לו", כשם שהדברים שאירעו לפינחס נקראים נסים ולא פלאות.

חוקת - הנס בנחל ארנון

ביןהניסים הגדולים שנעשו לישראל במדבר, היו ניסי נחלי ארנון. הם נרמזים בפסוקים:"את והב בסופה ואת הנחלים ארנון. ואשד הנחלים אשר נטה... ונשען לגבול מואב,ומשם בארה". המדרשים מסבירים, ורש"י מביא זאת בפירושו, שהיה שם אפיק נחלבין שני הרים גבוהים וסמוכים, ובו היו אמורים לעבור בני-ישראל. האמורים ארבו להםבמערות שבתוך ההרים, והתכוננו להתקיפם כשיעברו בנחל הצר. מה עשה הקב"ה?"נזדעזע ההר של ארץ ישראל... ונתקרב לצד הר של מואב...והרגום" (את האוייבים שבמערות).

חוקת - מחילה של אוהב

כאשר דיברו נגד ה' ונגד משה, שלח בהם ה' את הנחשים. בא העם אל משה ואמר: "חטאנו... התפלל אל ה', ויסר מעלינו את הנחש". ומשה רבנו נענה לבקשתם: "ויתפלל משה בעד העם". רש"י מפרש: "מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה - שלא יהא אכזרי למחול". למעשה, אירוע דומה כבר מופיע בתורה הרבה קודם. כשלקח אבימלך את שרה מאברהם וכל ביתו לקה על כך, השיבה אבימלך מיד לאברהם, ואברהם התפלל עליו והעונש הוסר.

חוקת - תיקון חטא המרגלים

פרשת השבוע מקיפה תקופה של כמעט ארבעים שנה. היא נפתחת במצוות פרה אדומה, שנאמרה בשנה השנייה ליציאתמצרים. ומיד אחר-כך התורה עוברת לספר על מיתת מרים, כיבוש סיחון ועוג ועודאירועים, שכולם היו בסוף שנת הארבעים, ממש לקראת הכניסה לארץ-ישראל. בין האירועים שהתרחשולקראת הכניסה לארץ, היו שניים אלה: א) משה שלח מרגלים לרגל את יעזר, והללו הגדילולעשות ולכדו אותה, ב) שבטי גד וראובן וחצי מנשה ביקשו להתיישב בעבר הירדן המזרחי ולא בארץ כנען, ומשה נענהלבסוף לבקשתם

אבות פרק ג - חכמים היזהרו בדיבורכם

השבת לומדים פרק שלישי במסכת אבות. במשנה ט"ז נאמר: ונפרעין מן האדם מדעתו ושלאמדעתו". שואל על כך מורנו הבעל שם טוב נ"ע: כיצד מסתדרים שני הדברים יחד"מדעתו ושלא מדעתו"? עונה הבעל שםטוב: כשיהודי בא לעולם האמת לאחרי מאה ועשרים שנה ובבית הדין של מעלה פוסקים שישלהעניש אותו חס ושלום על מעשיו הרעים, ביצוע העונש נמסר למלאכים הנקראים"מלאכי חבלה". למרות זאת מכיון שנשמות ישראל, כידוע נמצאות בדרגה גבוהה יותר ממלאכים.
אתר בשמחה | הרב מרדכי רוטנשטיין מודעות גאולה זוגיות התמודדות
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד